טיולים

טיול במדבר
אנחנו קמות ב-6:00 בבוקר. עדיין חשוך, אבל יש כמה סימנים שהבוקר מתחיל להפציע. הכל על הרכב, מתוקתק, סגור.. קדימה, לטייל!
אנחנו גרות במרכז, כך שהחלטנו הפעם "להדרים" קצת – לנסוע לדרום.
אולי יש כאלה שירימו גבה, אבל אני מתה על המדבר. החולות, השקט, המסתוריות, הקסם הזה שבמדבר... אני לא יודעת איך להסביר את זה. יש כאלו שאוהבים את הירוק (ויש המון כאלה) אבל אצלי – דווקא הכתום-חיוור של המדבר עושה לי משהו בגוף ובלב.
אז אנחנו שמות את הרדיו בפול ווליום ונוסעות.. ונוסעות.
בקטע הכביש במצפה רמון אנחנו ממשיכות ורואות חוות אלפקות – ממש נקרענו מצחוק מהן. איזו חיה מצחיקה זאת, בחיי! משום מקום היא באה. ממשיכות לנסוע ובמצפה רמון יורדות. הכל מכתשים, קניונים, חולות, אבנים וחולות.וחולות.וחולות. אה, ועוד משהו – חולות. כאילו שפכו את כל האדמה והחול – לכאן.
מסלול טיול רגיל, והנה אנחנו מתכוננות לסנפלינג מהמצוק הצפוני של מכתש רמון. אני פריקית של טיולים, אבל מה שכן – אני במיוחד מטורפת על טיולים עם אטרקציות. למשל אם יש טיולים עם אטרקציות כאלה, שהופכים את הטיול ליותר כדאי – אני ישר "קופצת" על המציאה. (או יותר נכון על האטרקציה).
אחרי שקרענו את הרגליים והידיים מהסנפלינג הזה, אנחנו מחליטות הפעם להיות יותר פסיביות – וללכת על טיול ג'יפים באיזור הר הנגב. ממש מזכיר לי את הסיורי-לילה שהייתי עושה, רק שפה המסלול הרבה יותר כיפי ומעניין.
ואז אני רואה אותו. ישר אני מתחילה להתאהב. נראה לי זאת גם הסיבה שאני כ"כ אוהבת את המדבר. גמל! אין עליו בעולם. ישר אני עושה לחברתי פרצוף עצוב – וכבר היא מבינה את הרמז. –"טוב, נו, יש ברירה?".
יש! הולכים לרכב על גמלייייםם.
טוב, בואו נגיד העסק הזה ממש מבדר, אבל לרכב על גמלים זה פאקינג עסק כואב.. ואיי הצוואר.. ואיי הגב.. אבל מה זה משנה? זאת אהבת חיי. ואני אסבול בשבילה.
ובכלל, לדעתי היה ממש פצצה. ולמרות הקיטורים והנדנודים של חברה שלי –כן, היא בעצמה ממש נהינתה. זה לדעתי היה אחד הטיולי אטרקציות הכי סבבה בחיים שלי... עובדה שעד היום הרקע בפלאפון שלי זאת התמונה עם הגמל...